תל מגידו - תענכים 6.11.10

שוב בשדה ליד צומת מגידו, עם רוח מזרחית אפסית.
אני מניף קדמית לכוון צפון מזרח. המצנח עולה יפה.מנוע לכח מלא וריצה. רץ רץ רץ. ורץ עוד ועוד אבל למה אני לא עולה ? לא מוותר, נשען אחורה על דחף הפרופלור ומניע את הרגליים מהר ככל שאני יכול, מושך ברקסים כדי לשכנע את החופה להרים אותי וגם זה לא עוזר. ממשיך לרוץ וברגע שמרגיש קצת משיכה למעלה מרים רגליים. המצנח אוסף מהירות ומתחיל לשקוע. נותן פמפום לברקס, והמצנח משתכנע לבסוף שצריך לטוס היום.

למטה אני רואה את שי וגיל מסתבכים בהמראות שלהם ובסופו של דבר , רק עופרי, הטרייק של אילן והקוואד של שי א. ממריאים.
עופרי ואני יוצאים לכוון כביש הסרגל שם אני נפרד ממנו וטס לתל מגידו.
מעל התל אני חושב על זה שיש פה איזו סגירת מעגל בשבילי. הניסיון הראשון (והכושל) שלי עם מצנח רחיפה היה כאן, לפני כ16 שנה עם בחור יוצא רוסיה שהיה לו מצנח רחיפה מלבני ואדום. הוא ניסה ללמד אותי להניף מראש התל ולגלוש למטה. היתה רוח די חזקה ולא הצלחתי להשתלט על החופה. לבסוף הוא נרתם בעצמו, הניף בקלילות וגלש מהתל לשדה למטה.

ממגידו אני חוזר לשדה. עופרי כבר נחת ורק הגלגליים עוד משחקים באוויר. אני מתרגל קצת ווינגאוברים ויוצא לכוון מושבי התענכים. המון בתים קטנים למטה אבל שום דבר ממש מעניין.
חוזר לשדה ונוחת לכוון צפון מערב.





סרטון שערך שי שמשווה את ההמראה שלי להמראה של ATR 72 באילת.


לוגבוק

שוב לאורך החוף

בית חנניה, 7:40. מיכל הדלק לא מלא עקב עצלות לתדלק - טעות עליה עוד אשלם.
ממריא ראשון בהנפה הפוכה לכוון דרום מזרח על רוח של כ7 קמ"ש מחכה לתמיר וערן שימריאו ויוצאים לכוון החוף, אני מדרום לג'סר והם משום מה מצפון. השמיים מעוננים והאוויר פעיל במקצת. נפגשים שוב מעל מעגן הדייגים וטסים לקיסריה וחזרה ואז צפונה. לאורך החוף יש רוח צפון מערבית של כ12 קמ"ש והאוויר שקט יותר. אני טס גבוה, כ200 מ' כי המנוע בהרצה ואני עוד לא סומך עליו מספיק. בחצי הדרך בין ג'סר לחוף דור, אני בודק שוב כמה דלק יש, מוצא שם ליטר וחצי ומחליט לחזור לשדה.
הפעם במקום לעבור בין קיסריה לג'סר כמו שאני רגיל, אני מחליט לחתוך ישר מעל בריכות הדגים לכוון השדה ומטפס קצת כדי להיות בגובה בטוח יותר.
מעל הבריכות המנוע מתחיל לגמגם וכ200 מטרים לפני כביש החוף הוא נכבה סופית.
לא ביג דיל. יש לי רוח גב וגלייד בטוח לשדה אז אני לא נלחץ וגולש לכוון כלי הרכב שלנו בשדה. שקי הרוח מראים משום מה אפס רוח, מה שנראה מעט תמוה אבל אני מאמין להם, עושה את הפיינל לכוון דרום מזרח ונוחת במהירות גבוהה יחסית. כמה צעדי ריצה, מפיל את המצנח מאחורי מתנתק וניגש לכוון הרכב.
במיכל אני מוצא מעט יותר מחצי ליטר ואת פתח צינור היניקה בצד העליון של המיכל, מה שמסביר למה לא נוצלה כל כמות הדלק.





טראק
לוגבוק

ליד צומת מגידו 01/10/10

טיסה קצרה של 20 דקות עם עופרי מהשדה שממזרח לתחנת הדלק בצ. מגידו, בלי לאמץ מדי את המנוע שעדיין נמצא בהרצה אחרי הטראומה של קיסריה.



לוגבוק

3.9.10 נחיתה "לא מתוכננת" במגרש הגולף של קיסריה

לקראת ראש השנה נפגשים ליד ארובות חדרה ממ"ריסטים מהדרום ומהצפון לטיסה משותפת הכרות וריכולים.
הרוח שהיתה אמורה להסתובב ולהיות מערבית נשארת דרום מזרחית עד דרומית במהירות של כ10 קמ"ש. מגרש החניה המלא גם הוא לא תורם או מקל על ההמראות.
החברה ממריאים מזרחה על מסלול די קצר שמסתיים בסוללת עפר. כשאני ממריא, הרוח כבר די דרומית. אני מניף קדמית ומצליח לכוון את עצמי לפרצה בין הדיונות לכוון תחנת הכח - רץ רץ, כשפתאום נגמרת לי האדמה עם מן תהום של מטר וחצי. אני צועד אל תוך האוויר - המצנח צולל קצת ומרים אותי.
יוצא צפונה מעל קיסריה העתיקה, טס לבד כי מי שהמריא עשה זאת כבר לפני. מרגיש מצויין באוויר המעט פעיל. מתישהו חלפה בי המחשבה - "הממ, מזמן לא היתה לי איזה תקלה משמעותית...".
ליד ג'יסר א זרקא אני מבחין בארנון וווילאם טסים דרומה מזרחית לכביש 2 ומחליט לחבור אליהם. טסים קצת ביחד כשהם עושים פוזות למצלמה.
מגיעים למגרש הגולף של קיסריה - שטח ענק של דשא מטופח, אנשים קטנים מטיילים למטה וכלי רכב חשמליים נוסעים מפה לשם.
אני מתחיל לטפס כדי שלא תהיה לי בעיה לעבור מעל השכונה מדרום לגולף כשלפתע המנוע מתחיל להוריד סל"ד וכבה. שיט !
אני בוחר איפה בדיוק אני רוצה לנחות ועושה שמיניות ו360 כדי לאבד גובה מעל המגרש. פיינל ארוך, פלייר ונחיתה עם כמה צעדי ריצה. מפיל את המצנח וחושב על פינוי מהיר של הציוד כדי לא להפריע לגולפאים. ארנון מתקשר מהאוויר לשאול מה קרה ואם הכל בסדר.
אני טיפה בהלם, נראה שהשקעתי הרבה משאבים נפשיים בלהישאר cool מרגע הכיבוי ועד הנחיתה. אחד הגולפאים עוזר לי להתנתק מהחופה ומציע לי מקום להניח את הציוד כך שהוא לא יפריע לאף אחד.
גולפאי אחר מארגן לי פינוי החוצה מהמגרש בעזרת רכבי הגולף.
אני מתקשר לעמית להודיע על מצבי העגום והוא מבטיח לבוא לחלץ אותי.
דוחף את המצנח באי סדר לשק שלו ומקפל את הרתמה של המנוע. נדרשים שני רכבי גולף כדי להוביל אותי, את המנוע ואת המצנח למגרש החניה שם כבר מחכים לי עמית ושי ומסיעים אותי ואת הציוד חזרה לשדות ים.





סרטון שצילם עומר:


דיונים קשורים בppgisrael:
1
2
3

לוגבוק
טראק ( חלקי - הGPS כבה )

25/8/10 - עוד גיחה לחוף דור

יום רביעי, 6:30, היום הראשון לחופש של כמעט שבוע. אני נפגש עם שי ותמיר בבית חנניה וממריא ראשון ב7:00 בהנפה קדמית על רוח דרום מזרחית של כ7 קמ"ש. אחרי ששי ותמיר מצטרפים, אנחנו יוצאים לטייל צפונה עד חוף דור וחזרה לאורך החוף. האוויר נעים למדי, קופצני רק במעט. נוחת ב8:15 עם רוח מערבית של כ15 קמ"ש, נחיתה מעט טריקית בגלל סינק שפוגש אותי בפיינל ומאלץ אותי לשחק קצת עם המנוע כדי לנחות איפה שהתכוונתי.
תענוג לפתוח ככה את החופש!






תמונות שצילם שי.
תמונות שצילם תמיר.
טראק
לוגבוק

חוף דור וקיסריה - 30.7.10

קבענו להיות באוויר ב 7, אז הגעתי לשדה הממרים בבית חנניה ב6:30. שי וערן כבר היו שם. עמית, שתיאם והזמין הגיע ב7:10. So much for punctuality.

אני ממריא אחרי תמיר וערן ב7:20 בהנפה קדמית לכוון דרום מזרח, ומסתובב מעל השדה בהמתנה לעמית שי ועומר, מדי פעם חולף נמוך כדי לא להשתעמם.

הם מאד מתעכבים שם למטה. אני רואה אותם מתגודדים סביב המצנח והמנוע של עומר - אולי יש לו איזה תקלה ?
למה הם לא ממריאים בלעדיו ? אני ממשיך להסתובב מעל השדה עד שעמית מסמן לי לצאת. כנראה שהם כבר לא ימריאו.
אחרי שנחתתי נודע לי שעומר נפגע בברך בזמן ההמראה.
אני יוצא ומצטרף לערן ותמיר שחגו צפונית לשדה ואו יוצאים ביחד צפונה כשאני מוביל במסלול הכבר די מוכר מעל בריכות הדגים, פסי הרכבת ומחלף זיכרון עד חוף דור. ערן נטש אותנו כבר כשהגעתי לחוף - אולי מפני שהיה קצר בדלק. תמיר נשרך מאחורי. אני מצפין מעט מעבר לחוף דור ויכול כבר להבחין בהבונים. זמן לחזור דרומה.
מעט דרומית לדור אנו פוגשים את שי עם הקארמה הסילונית שלו. אני טס מאחורי שי ותמיר ומצלם אותם במרץ. הם טסים מעט נמוך לטעמי בהתחשב ברוח הגב איתה אנחנו טסים. שי, שטס מהר מאיתנו מתרחק וסמוך לג'יסר א זרקא חוזר לנחיתה.
לי יש חצי מיכל דלק ואני נחוש לשרוף אותו. אני ממשיך דרומה לקיסריה ותמיר אחרי,טסים מעט מערבית לקו המים מעל הים. אמת המים הרומית נראית יפה מאד בשמש הבוקר הנמוכה. עוברים מעל החומה המזרחית של קיסריה - איזה מראה נהדר של הנמל עם צריח המסגד, ההיפודרום והאמפיתאטרון.
זהו - קיסריה נכבשה שנית, אפשר לחזור.
בשדה הרוח כבר התחלפה לצפון מערבית, כ10 קמ"ש. בנסיון הנחיתה הראשון, כמעט לפני הנגיעה אני מרגיש שמשהו לא בסדר - לא יודע לומר מה, מן תחושת בטן שכזאת. משיכה חזקה בברקס וכח מנוע מלא זורקים אותי חזרה לאוויר. אני הולך מסביב ונוחת בלי בעיות מיוחדות ב8:40.
זה היופי בממ"ר ( לעומת מצנח חופשי). כל עוד המנוע עובד ויש דלק, נחיתה היא דבר אופציונלי.

סרטון שצילם שי:

תמונות שצילם תמיר

טראק
לוגבוק

"מטס הומניטרי" לבר בeCamp

בר על הקרקע באלוני יצחק
בר מבלה מזה שבוע בeCamp ומתקשר איתנו רק בצ'אט ומייל. את הסלולרי לקחו לו כמו לכולם ולא ניתן לבקר אותו. הוחלט שאנסה לטוס אליו ולהצניח לו חבילת סיוע בדמות שוקולדים וחטיפים מהאוויר.
ארזתי את הכל בשקית אשפה כתומה וגדולה אליה קשרתי שקית אשפה נוספת בתור מצנח מאולתר.מבחוץ אני מצמיד פתק עם שמו של בר כך שבמקרה שלא אמצא אותו, אשליך את החבילה בתקווה שמישהו יעביר לו אותה. החבילה נכנסת לכיס התחתון של הקוקפיט.
עמית ושי הסכימו להצטרף למטס בבוקר שבת 17.7 ואנו מוצאים שדה ממש ליד כפר גליקסון, מרחק יריקה מהeCamp באלוני יצחק.
הרוח הדרומית כ10 קמ"ש מאפשרת הנפה הפוכה והמראה קלילה. כמה סיבובים בהמתנה לעמית שימריא, שי כבר באוויר. אני טס לאלוני יצחק. ביקשתי מבר להיות בין 8 ל8:30 במגרש הספורט, או ליד הבריכה או בכל מקום אחר פנוי מעצים, זאת בידיעה שהוא עלול להיות מוגבל בתנועה בגלל הכללים של המחנה. ביקשתי גם שיקח איתו איזה חולצה בצבע בולט שתשמש כדגל.
חולף מעל מגרש הכדורגל. אין בר. בריכה ? לא.
מתחיל לסרוק את יתר הכפר. רוב המקומות ריקים מאדם מלבד מגרש החניה שבמרכז. מישהו עומד שם. בר ? אבל הוא לא מנופף אז זה בטח לא הוא. אני ממשיך לחפש ומתחיל לחשוב להשליך את החבילה במקום מרכזי כלשהו. חולף עוד פעם מעל מגרש החניה שם עומד מישהו באמצע הרחבה. אולי זה הוא בכל זאת ? אני מנופף והוא מחזיר לי נפנוף ! זה הוא !!
אני עושה סיבוב ונכנס ל"יעף הפצצה" מצפון לדרום מול הרוח בגובה נמוך יותר, לא נמוך מדי כי אין כמעט אופציות נחיתה טובות במקרה של תקלה. שולף את החבילה ומנופף בה לבר. מגיע מעליו ומשליך את החבילה.
אוף, הייתי צריך לקחת בחשבון את הרוח. החבילה נופלת צפונה ומפספסת את בר בכמה עשרות מטרים, אני לא יכול לראות בדיוק לאן היא נופלת ומקווה שהיא לא תנחת על גג של בנין או על צמרת עץ. אני רואה את בר רץ אליה ואחרי כמה שניות רואה אותו מחזיק אותה. יש ! זה הצליח ! הסגר נפרץ !

בר והחבילה שמאלה ממנו על הקרקע
אני עושה עוד כמה סיבובים מעליו, מנופף לו, קצת ווינגים בשביל הרושם ואז מצטרף לעמית ושי שמסתובבים כק"מ וחצי צפון מערבית מאלוני יצחק. מטיילים קצת לגבעת עדה וחזרה ונוחתים על רוח של כ15 קמ"ש.





וידאו שצילם שי:


תמונות שצילם שי
טראק ( חלקי)
לוגבוק

גבעת המורה, מרחביה

דילגנו 3 שדות כי אחד חרשו לנו והשני מלא אבנים. ארנון המריא לבד כדי לאתר שדה נורמלי מהאוויר ומצא אותו בצמוד לבתים של גבעת המורה.
אני ממריא אחרי עופרי וערן לרוח דרוית קלושה. האוויר אביך ומרקי והראות גרועה למדי. עופרי וערן נעלמים לי במרק ואני יוצא לטיייל לבד. האוויר לא מאד ידידותי למשתמש ודי מטלטל, אז אני מחליט לקצר את הטיול. עובר דרך מרחביה כדי לעשות רעש לצחי ומשם חוזר לנחיתה אחרי טיסה שלכ30 דקות בלבד.
לא כל כך כיף.





טראק
לוגבוק

בנימינה, גבעת עדה, ג'יסר א זרקא - 10.7.10

השדה בבית חנניה מתמלא בממ"גים בזמן שתמיר ואני מתארגנים להנפה קדמית ברוח הדרום מזרחית הקלושה. תמיר ממריא ראשון ואני דקה אחריו ב7:20. טסים דרך השפיץ של הכרמל אל אמפיתאטרון שוני. משם מזרחה לגבעת עדה דרך אוויר שקט וערפילי במקצת מעל שדות וכרמים. טיפה משעמם.
רב הטיסה תמיר גבוה ומאחורי - לא ברור למה המהירות שלו כל כך נמוכה משלי ולמה הוא טס בשולי הסטרטוספרה.
פונים חזרה לכוון בנמינה. התכוונו לבקר את הבורג' שמשום מה זכרתי כמקום די גדול. אני רואה משהו דומה אבל זה נראה קטן ועלוב. "לא יכול להיות שזה הבורג' " אני חושב ופונה משם והלאה אל מעל השכונה הדרום מערבית של בנימינה.
משם מדלגים אל החוף. הרוח כבר הסתובבה להיות צפון מערבית ואני משתעשע בטיסה נמוכה מאד מעל החול. המון אנשים על החוף, חלקם מטיילים ברגל, הרבה עם אוהלים מהלילה. הים יפיפה בצבע כחול עמוק. פה ושם אני חוצה בועת אוויר חם - אולי מהמים שנשפכים לים מהיבשה. הבועות האלה מושכות למעלה. תענוג.
מול זכרון, תמיר שמשייט בגבהים מסמן לי שצריך לחזור. למה ? נורא כיף פה... טוב נו, חוזרים.
בדרך חזרה מופיע אולטראלייט שכנראה מאד מסתקרן מתמיר וחולף קרוב אליו. מאד קרוב.
תמיר נוחת בזמן שאני קופץ לבקר את שמורת נחל תנינים. אני מצלם כמה תמונות וחוזר לנחיתה שמח וטוב לב.
תמיר סיפר שהוא טס גבוה מפני שהמנוע שלו לא פיתח מספיק כח וגמגם, כך שהוא העדיף לשמור גובה למקרה של קאט.






תמונות שצילם תמיר

טראק
לוגבוק

מטס מעל צעדת משפחת שליט 1.7.10

ביום החמישי לצעדת משפחת שליט - התארגנו למטס מעל הצעדה. עמית תיאם את המטס מול כל גוף אפשרי כולל מטה משפחת שליט.
נפגשנו בשדה הממ"גים ליד בית חנניה ב6:30. ב7:00 גיל מעביר תדריך בו מסוכם שנטוס במבנה מאורגן מעל הצעדה כאשר אני מוביל, כולנו עם סרט צהוב קשור לאחד המיתרים האחוריים.
הרוח דרום מזרחית קלה. עופרי ממריא ראשון ואחריו תמיר ועמית שנוחת מייד בגלל בעיות קוצים במיתרים.
אני מתבחבש עם כמה נסיונות להנפה אחורית שלא מצליחים בגלל רוח חלשה מדי ואני מחליט לא להתעקש ומתארגן להנפה קדמית. עופרי ותמיר וערן בינתיים מסתובבים מעל שטח הכינוס של הצעדה.
ממריא בקדמית ב7:50 ומסתובב מעל השדה ממתין לעמית ולכולם שיצטרפו כמו שתוכנן. איפה...
עופרי נחת כי שיעמם לו לבד. עמית ממשיך להתעכב למטה.
אני טס אל הצעדה שבינתיים יצאה לדרך. המון אדם בחולצות לבנות ושלטים, ולפניהם קבוצה קטנה יותר - כנראה המשפחה. ניידות משטרה מלפנים ומאחור והתנועה על הכביש נעה רק על המסלול השמאלי.
מהתוכנית לא נשאר הרבה - כולנו טסים בצורה בלתי מאורגנת, איש לעצמו.
בצומת בנימינה אפשר לראות עוד מאות אנשים שמחכים לצעדה שתגיע כדי להצטרף.
כשהצעדה מגיע לשדה ההמראה של בנימינה אני עושה יעף נמוך מעל השדה ובמקביל לכביש, נראה שערן הצטרף אלי. אני רואה המון בני נוער, חלקם מנופפים אלינו.
בסביבות 8:15 האוויר מתחיל להתעורר ולבעוט יותר מהרגיל. נפרדתי מהצעדה וחזרתי אחרון לנחיתה.
מקפלים את הציוד ומתאספים בבית הקפה בצומת בנימינה לקפה, משהו לכרסם והחלפת חוויות.
ומשם, לעבודה...



תמונות שצילם תמיר
לוגבוק

מבנימינה לחוף דור - שבת 29.5.10

"אני מחלים ממחלה - לא בטוח שאגיע" אמרתי לעמית כשקבעתי איתו בשדה בבינימינה ב7:00. הוא אמר שהוא ותמיר יהיו שם בכל מקרה.
קמתי בבוקר כמו נמר, ארזתי את עצמי והציוד והגעתי לשדה רק כדי לגלות אותו ריק לחלוטין. לא עמית ולא יער.
מחכה ומחכה, מתקשר לעמית אבל הוא לא עונה, עד שב7:40 החלטתי להתארגן ולהמריא.
הרוח דרומית, 2-4 קמ"ש. עננים די נמוכים.
אני ממריא דרומה בהנפה קדמית ב8:05. כמה סיבובים מעל השדה להרגיש את מצב הרוח של האוויר: חי אבל לא בועט. אפשר לצאת לטייל. אני מקפיד לטוס מתחת ל150 מ' כדי לא להסתבך עם תנועת מטוסים.
יוצא לכוון ג'יסר א זרקא עד למעגן הדיג המאד ציורי של הכפר. משם קפיצה לשמורת נחל התנינים ובריכות הדגים של מעגן מיכאל. חולף מעל מחלף זיכרון ושדה החמניות הענק שלידו. חותך לחוף דור - כמה אוהלים על החוף, מעט אנשים שהתעוררו מוקדם מטיילים.
צריך להתחיל לחזור. אני פונה מזרחה ומקיף את מתקן טיהור השפכים של זיכרון ( לא יאמן כמה ביוב יכול להראות טוב ) וטס לאיטי מול הרוח חזרה לנחיתה בשדה עם רוח שבינתיים הסתובבה למערבית ועלתה ל15 קמ"ש.

מספר דקות אחרי נחת שם ממ"ג. אני מפטפט מעט עם טייס הממ"ג, אמנון מבנימינה, בן 79 ("וארבעה חודשים"), שמספר לי סיפורים מסמרי שיער על נחיתות על עצי הדר או בלב שלוליות ענק ואפילו מזמין אותי לארוחת בוקר אצלו, הזמנה שנאלצתי לדחות.



טראק
לוגבוק

8.5.10 - סיבוב מעל יוקנעם.

איש לא קפץ על ההזמנה ששמתי בפורום לטוס איתי בשבת, אז יצאתי לטוס לבד. בוקר שבת ליד מגדל הדבורים מול דליה. רוח צפונית קלה ואני מצליח להניף את החופה הפוך מהויליינים. מתארגן להנפה הפוכה, נרתם, ומניע. שוטרים שהזדמנו למקום עם הניידת עוצרים לראות את ההצגה ואיתם כמה רוכבי סוסים. לרוח לעומת זאת תכניות משלה והיא דועכת לגמרי. שק הרוח שמוט כמו סמרטוט ואני עם מנוע מונע על הגב מחכה ומחכה ולבסוף מבין שהנפה הפוכה כבר לא תהיה היום. אוף.
מכבה, מתיר ומתארגן להנפה קדמית. הקהל המאוכזב שלי התפזר כבר.
מניף קדמית לכוון מערב על רוח אפסית, רץ ריצה ארוכה במיוחד וממריא ב8:20.
טס מעל בתי הספר לכוון הלולים של רמת השופט ולתוך נחל השופט, שומר גובה כי האוויר לא כל כך שקט. טס לאורך הנחל דרך עמק השלום ומשם לשכונות הדרומית של יוקנעם. מתקרב לבית שלנו ומזהה את שחר שיצאה עם שיר לראות אותי. אני מנופף להם בתנועות גדולות אבל שחר אומרת שהם לא הבחינו בזה. נחמד להסתובב מעל העיר ולזהות מקומות ורחובות. אני פחות היסטרי מלטוס כאן לעומת הפעם הקודמת -שומר גובה ונמנע מלהתרחק פנימה לתוך השטח הבנוי כדי שאוכל לנחות בשדות שמסביב במקרה של קאט.
ממשיך משם לאלייקים ורמות מנשה. האוויר באמת מתחיל להתעורר עכשיו - לא ברמה שלא נעים לטוס אבל בהחלט לא מתאים להנמיך. גם הרוח קצת מתחזקת, בערך 10 קמ"ש.
ממשיך לגלעד ולאזור הכפרים של וואדי ערה ומשם פונה חזרה לשדה מול הרוח. האוויר די חי, אני מרגיש קריסונת קטנה מימין. לא ביג דיל. אפשר כבר להבחין בקו של האינברסיה ובאד שעולה מעמק יזרעאל. האוויר טיפה יותר נושכני ככל שאני מנמיך מתחת לאינברסיה.
מגיע בחזרה לשדה. לא נראה שהרוח בפני הקרקע החליטה מה היא רוצה מעצמה אבל מחליט בסוף לנחות לאותו כוון שהמראתי ממנו. נוחת מערבה עם כמעט אפס רוח.
ענן של ברחשים עט עלי כשאני מקפל את הציוד ואני בורח מהשדה כל עוד נפשי בי.

לוגבוק
טראק

צילומים לארנון ופגישה עם ליהי מהאוויר :)

טיסה חביבה מאד של שעה וקצת מהשדה "המקולל" ליד רמות מנשה. תמיד קורה משהו למישהו בשדה הזה. פרופלורים נשברו, מסגרות התעקמו מנועים שבקו. הפעם הקללה הוסרה וכולם המריאו - ארנון, ערן, שי ואני.
ארנון כבר זמן רב רצה שאצלם אותו בכמה מצבים עבור סרטון פרסומת שהוא עושה למצנח פראטויס מומונטום והפעם עם הסרת הקללה, זה הצליח לנו.
הנה הסרטון של ארנון:

טסנו פחות או יותר באותו מסלול מוכר מסביב לאזור רמות מנשה. מעל רמות מנשה זיהיתי את ליהיא והבנות מהאוויר והחלפנו נפנופים.

טראק (חלקי - הסוללות בGPS נגמרו)
לוגבוק

טיסה נמוכה באזור רמות מנשה

איזו טיסה!
ממריאים ברוח 0 בשמונה בבוקר, ארנון ל. ואני. האוויר קריר ושקט ואנחנו עושים את הסיבוב המוכר באזור בגובה נמוך מאד, נכנסים לתוך הוואדיות, טסים בגובה צמרות העצים והשיחים. ארנון מגרד ממש נמוך, אני עדיין לא מעיז. לא סומך על המנוע שלא ישבות לי פתעום ברגע הכי פחות נוח.
האזור כולו ירוק צהבהב. מים זורמים בנחלים - איזה נחת.
נכנסים דרך ריחניה לעמק השלום, עין השופט, גבעת הרקפות, כביש שש וחזרה לשדה בצומת רמות מנשה.

אחרי הנחיתה אני מזהה סדק בבית הרצועה ותושבת הפרופלור. ארנון החליף לי את החלק למחרת ביחד עם עוד כמה שפצורים.




לוגבוק
טראק

13/2/10 טיסת אחה"צ

שבת, 14:00 בשדה בצומת רמות מנשה. הרוח חזקה ומשבית. מחכים שתירגע, כמו שארנון אומר - פה באזור הזה כאילו שמישהו פתאום מכבה את הרוח.
בינתיים שחר והילדים מופיעים ואני מאד שמח שהם באים לראות את מה שאני עושה.
ב16:15 נמאס לי לחכות לרוח, מה גם שראיתי את ארנון טס בלי בעיות מיוחדות.
מחמם מנוע נרתם ומתחבר למצנח- מניף. החופה קצת מושכת לימין שלי אבל אני מצליח להשתלט עליה ולהמריא. מיד באוויר אני מרגיש שהחופה מושכת שמאלה, אבל בצורה נשלטת. אני רואה את החברה למטה מסמנים לי לנחות. מרים את העיינים לחופה ורואה קוץ שנתקע בין המיתרים. אוף.
חוזר ונוחת, גל מוציא את הקוץ ומניע לי שוב. אני ממריא שנית, הפעם בלי בעיות מיוחדות. הרוח די חזקה ותוך כמה צעדים אני באוויר, מתקדם כ6 קמ"ש מול הרוח לפי הGPS. מסתובב קצת מעל השדה,מסתכל על שחר והילדים מלמעלה ויוצא לטייל לכוון הצומת, ובחזרה לכביש רמות מנשה.
המון מטיילים באזור, מכוניות ורוכבי אופניים בכל מקום. אני יכול לראות את מרבדי התורמוסים בכחול סגול - איזה יופי.
חוזר לשדה - ארנון ורמי המריאו בינתיים ומצטרפים למבנה איתי. אני טס איתם עד עין העמק ומחליט לחזור כל עוד יש לי דלק במיכל.

רמי ואני - ברקע עין העמק ויוקנעם. - צילום ארנון ל.

לוגבוק

15/1/10 גבעת עוז\תענכים

פעם ראשונה בשדה של עופרי ליד גבעת עוז. רוח צפון מזרחית חלשה עם משבים שמאפשרים הנפה הפוכה למי שיש סבלנות. ממריא כמה דקות אחרי עופרי שמשום מה נוחת כמעט מיד. מחכה לו באוויר שימריא שוב אבל הוא עסוק בלדבר עם מישהו למטה.
יוצא מזרחה לכוון כביש התענכים בטיסה נמוכה יחסית. הנוף משגע בירוק וחום. מגיע עד למושב מלאה ומחליט לחזור לשדה.
נראה שבינתיים הגיעו עוד חברה לשטח. עופרי מצטרף אלי שוב. ארנון עושה סיבוב על חופת paratoys חדשה.
עופרי ואני מטיילים עוד קצת ואני חוזר לנחיתה כדי להספיק לחזור הביתה מוקדם כפי שנתבקשתי.



טראק
לוגבוק

8.1.10 - מעל האינוורסיה

רוח מזרחית חזקה יחסית פוגשת אותנו ליד דליה - בין 14 ל23 קמ"ש. ארנון ממריא לסיבוב קצר ומספר שלמעלה חמים והרוח ברום היא בכלל מערבית. ניתן להבחין בירור בשכבת האינברסיה שרובצת כמו שמיכה מלוכלכת על האזור.
הרוח קצת יורדת לקראת צהריים ואני ממריא אחרי ערן.
מטפס גבוה ואכן, חם ונעים. הוואריו מודד 24 מעלות בגובה של כ300 מ' מעפ"ש. האוויר כאן שקט מאד.
לא רואה אף אחד אחר ממריא במשך די הרבה זמן, אז יוצא לטייל באזור בגובה רב מהרגיל בשבילי. מבחין במטוס בגובה שלי כ4 ק"מ מערבית לי. פוקח עיניים מסביב כדי לא להיות מופתע מאיזה מסוק חולף.
מגיע עד רמת השופט ומחליט לצלם את הבית של יפתח ותמי ואז חוזר לכוון דליה שם אני מבחין ברמי טס נמוך מאוד מעל בתי הקיבוץ (אחר כך הוא יאמר שזו אשליה אופטית ובעצם הוא לא טס נמוך בכלל ).
מנמיך אל מתחת לאינברסיה, שם האוויר פחות שקט.
עוד סיבוב עם פיינל דמה, הליכה מסביב ונחיתה.




לוגבוק
טראק
שירשור ברוח הקודש