שוב בשדה ליד צומת מגידו, עם רוח מזרחית אפסית.
אני מניף קדמית לכוון צפון מזרח. המצנח עולה יפה.מנוע לכח מלא וריצה. רץ רץ רץ. ורץ עוד ועוד אבל למה אני לא עולה ? לא מוותר, נשען אחורה על דחף הפרופלור ומניע את הרגליים מהר ככל שאני יכול, מושך ברקסים כדי לשכנע את החופה להרים אותי וגם זה לא עוזר. ממשיך לרוץ וברגע שמרגיש קצת משיכה למעלה מרים רגליים. המצנח אוסף מהירות ומתחיל לשקוע. נותן פמפום לברקס, והמצנח משתכנע לבסוף שצריך לטוס היום.
למטה אני רואה את שי וגיל מסתבכים בהמראות שלהם ובסופו של דבר , רק עופרי, הטרייק של אילן והקוואד של שי א. ממריאים.
עופרי ואני יוצאים לכוון כביש הסרגל שם אני נפרד ממנו וטס לתל מגידו.
מעל התל אני חושב על זה שיש פה איזו סגירת מעגל בשבילי. הניסיון הראשון (והכושל) שלי עם מצנח רחיפה היה כאן, לפני כ16 שנה עם בחור יוצא רוסיה שהיה לו מצנח רחיפה מלבני ואדום. הוא ניסה ללמד אותי להניף מראש התל ולגלוש למטה. היתה רוח די חזקה ולא הצלחתי להשתלט על החופה. לבסוף הוא נרתם בעצמו, הניף בקלילות וגלש מהתל לשדה למטה.
ממגידו אני חוזר לשדה. עופרי כבר נחת ורק הגלגליים עוד משחקים באוויר. אני מתרגל קצת ווינגאוברים ויוצא לכוון מושבי התענכים. המון בתים קטנים למטה אבל שום דבר ממש מעניין.
חוזר לשדה ונוחת לכוון צפון מערב.
סרטון שערך שי שמשווה את ההמראה שלי להמראה של ATR 72 באילת.
לוגבוק
