הרוח חזקה למדי כשנפגשים ליד בית ספר עומרים לטיסת ערב של יום שבת וכולנו מחכים שתחלש.
ב19:00 לערך אני מחליט שאפשר לצאת. חוטף משב חזק בהנפה וממריא כמעט מהמקום.
באוויר תרמיקות רכות ונעימות. אני מנסה לטוס לכוון רמות מנשה אבל הרוח המערבית גורמת לי לזחול ב15 קמ"ש ואני מוותר על הרעיון לטובת סיבובים מעל המרובע ונחיתה כמעט באפס רוח אחרי 35 דקות.
קם בשעה הזויה במיוחד כדי להיות בשדה מול הסחנה עם אור ראשון. מטיילים קצת על השדה עם כלי הרכב כדי למצוא את המיקום האופטימלי.
רוח צפונית של כ17-20 קמ"ש בהמראה כמעט מהמקום ב6:15. הרוח ננחלשת מאד כשעוברים את שכבת האינברסיה החמימה.
למוד נסיון ממפגשים קודמים, אני לא מחכה שכולם ימריאו ויוצא לכוון גבעת המורה והכדורים הפורחים שנראים מעל ההר. עד שאני מגיע, הכדורים מנמיכים לכדי 50 מטר. אני מנמיך בעקבות אחד מהם וטס קצת מסביבו ביחד עם תמיר והריבו שלו.
אחרי שמיציתי את הנושא אני טס מערבה להשקיף על דיוקנו של פרס בשדה החיטה הקצור למרגלות הגלבוע ומשם דרומה לסחנה ונחל הקיבוצים. השעה היא 7 בבוקר ומגרש החניה של הסחנה מלא מכוניות והדשאים מכוסים אוהלים. הנחל יפיפה מלמעלה. שני אנשים שוחים לאורכו. המון מצנחים טסים נמוך הלוך ושוב לאורך הנחל. אני מעדיף לשמור גובה.
אני טס עד למגדל, חוזר צפונה לסחנה ומשם לשדה. סמוך לפני הקרקע בדרך לנחיתה, בגובה של כ30-40 מטר פוגש שוב רוח חזקה של כ25 קמ"ש.
