איזו טיסה!
ממריאים ברוח 0 בשמונה בבוקר, ארנון ל. ואני. האוויר קריר ושקט ואנחנו עושים את הסיבוב המוכר באזור בגובה נמוך מאד, נכנסים לתוך הוואדיות, טסים בגובה צמרות העצים והשיחים. ארנון מגרד ממש נמוך, אני עדיין לא מעיז. לא סומך על המנוע שלא ישבות לי פתעום ברגע הכי פחות נוח.
האזור כולו ירוק צהבהב. מים זורמים בנחלים - איזה נחת.
נכנסים דרך ריחניה לעמק השלום, עין השופט, גבעת הרקפות, כביש שש וחזרה לשדה בצומת רמות מנשה.
אחרי הנחיתה אני מזהה סדק בבית הרצועה ותושבת הפרופלור. ארנון החליף לי את החלק למחרת ביחד עם עוד כמה שפצורים.
לוגבוק
טראק
