במקום לאכול את הלב שלא הצטרפתי לחברה שטסו שם שבוע קודם, יצאתי לטוס מהסחנה לבית שאן לבדי.
מתארגן בשדה הצמוד לסחנה להמראה לצפון מערב כשהרוח מחליטה להסתובב דרומה כשהכל כבר מוכן להמראה.
מתארגן בשדה הצמוד לסחנה להמראה לצפון מערב כשהרוח מחליטה להסתובב דרומה כשהכל כבר מוכן להמראה.
אי אפשר להמריא דרומה אז אני מנסה פעמיים להניף בזווית לרוח מתחרבש, מבין שזה כנראה לא היום שלי ומחליט להתקפל כשלפתע אני שומע רעש של מנוע מרחוק. מביט מסביב ומבחין בממ"ג ממריא מבין השדות ממזרח.
חושב "אם הוא יכול גם אני יכול". זורק את כל הציוד לרכב ומדלג לשביל ממנו המריא הממ"ג. פורס בזריזות וממריא בלי בעיה רק כדי לגלות שברקס ימין לא מוכן שימשכו אותו. מבט למעלה מגלה קוץ ענק תקוע בין המיתרים.
עושה כל מה שאפשר כדי לנסוך לשחרר אותו אבל הקוץ בשלו.
נוחת, מחלץ את הקוץ וממריא שוב בקלילות. הפעם הכל טוב ואני יוצא אל הסחנה, ממשיך מעל נחל הקיבוצים, מסילות ומשם לעתיקות בית שאן. פוגש כמה להקות של חסידות בדרך חזרה, רובן עדיין על הקרקע. חלקן ממריאות ואני טס בעקבותיהן. מראה מרשים לראות חסידות עפות מתחתי.
