משכים קום ביום שני ומגיע מוקדם למגרש החניה של החוף בשדות ים. המטרה היום היא לטוס לכינרת.
הרבה חוסר ודאות. האם המנוע יעבוד בלי תקלות ? הרוח תשתף פעולה ? כרגע על הקרקע נראה שהיא דרומית עם רכיב מזרחי.
ערב לפני הרצתי סימולציות של הטיסה בגוגול ארת'. כוונים, מרחקים, ישובים לעבור דרכם.
מקווה שילך.
ממלא את המיכל בדלק עד האזניים - זה צריך להספיק לכשעתיים טיסה.
מניף קדמית וממריא ב7:25 ופונה מזרחה. האויר שקט אבל הראות לא כל כך טובה. יש עוד שרידים של ערפל מהלילה. הרוח בגובה באופן מאד משמח היא דווקא דרום מערבית, ואני טס במהירות יפה של בין 55 ל60 קמ"ש.
עובר את אור עקיבא ולוקח כוון לדרום בנימינה, משם מזרחה לאביאל\גבעת עדה וכביש שש. הערפל הופך סמיך יותר עם העליה בפני השטח ומספר קילומטרים לפני מגידו אני מוצא את עצמי בתוך ענן. קצת מלחיץ. אני משתדל לשמור כוון וגובה בעזרת הGPS ורמזים מהקרקע שמתגלית מדי פעם, ומטפס לגובה בתקווה לעלות מעל המרק שאופף אותי. מגיח מהענן רק כדי לגלות שנסחפתי מעט מהמסלול המתוכנן בכמה מאות מטרים. מוצא את עצמי מחדש - מזהה את מגידו ואת קצה ואדי ערה ומרשה לעצמי להרגע מעט.
גולש למטה אל עמק יזרעאל, עובר את גבעת עוז וממשיך לעבר קיבוץ יזרעאל. משם לרמת צבי, וגזית.
הכינרת מתגלית פתאום כשאני גולש לרמת יבניאל. גם האוויר מצטלל ואפשר סוף סוף לראות רחוק יותר.
גולש לכוון דגניה ב' - עכשיו אני כבר יודע שעשיתי את זה וזה רק ענין של איפה בדיוק לנחות. עובר את הדגניות ואת צמח ומצפין לאורך החוף המזרחי של הכינרת.
מתחיל לקבל איתותים מהגוף שמספיק לו. אני רעב, השלפוחית לוחצת. גם האוויר מתחיל להתעורר - שום דבר אלים והחופה מרסנת את עצמה יפה.
להמשיך לצפון הכינרת או לנחות בשדה הבא? אני מחליט שעשיתי את שלי והמשימה כבר הושלמה.
מזהה שדה גדול ויפה ממש ליד עין גב ונוחת לאחר שעה וארבעים וחמש דקות טיסה, עם תחושת הישג גדולה.
מתקשר מיד לשחר לדווח איפה אני - מסתבר שהיא כבר בצד המערבי של הכינרת.
מקפל את המצנח ופוסע עם הציוד אל הכביש לחכות לשחר. היא מגיע אחרי כ15 דקות. מעמיסים הכל על הפוקוס ונוסעים לאכול ארוחת בוקר גדולה בצמח.
מצמח, עוד טיול בחזרה לקיסריה לאסוף את הקונקט ואנחנו מגיעים הביתה ב 13:00 ואני צונח ישר למיטה לכמה שעות שינה.
>
טראק
לוגבוק
