מבנימינה לחוף דור - שבת 29.5.10

"אני מחלים ממחלה - לא בטוח שאגיע" אמרתי לעמית כשקבעתי איתו בשדה בבינימינה ב7:00. הוא אמר שהוא ותמיר יהיו שם בכל מקרה.
קמתי בבוקר כמו נמר, ארזתי את עצמי והציוד והגעתי לשדה רק כדי לגלות אותו ריק לחלוטין. לא עמית ולא יער.
מחכה ומחכה, מתקשר לעמית אבל הוא לא עונה, עד שב7:40 החלטתי להתארגן ולהמריא.
הרוח דרומית, 2-4 קמ"ש. עננים די נמוכים.
אני ממריא דרומה בהנפה קדמית ב8:05. כמה סיבובים מעל השדה להרגיש את מצב הרוח של האוויר: חי אבל לא בועט. אפשר לצאת לטייל. אני מקפיד לטוס מתחת ל150 מ' כדי לא להסתבך עם תנועת מטוסים.
יוצא לכוון ג'יסר א זרקא עד למעגן הדיג המאד ציורי של הכפר. משם קפיצה לשמורת נחל התנינים ובריכות הדגים של מעגן מיכאל. חולף מעל מחלף זיכרון ושדה החמניות הענק שלידו. חותך לחוף דור - כמה אוהלים על החוף, מעט אנשים שהתעוררו מוקדם מטיילים.
צריך להתחיל לחזור. אני פונה מזרחה ומקיף את מתקן טיהור השפכים של זיכרון ( לא יאמן כמה ביוב יכול להראות טוב ) וטס לאיטי מול הרוח חזרה לנחיתה בשדה עם רוח שבינתיים הסתובבה למערבית ועלתה ל15 קמ"ש.

מספר דקות אחרי נחת שם ממ"ג. אני מפטפט מעט עם טייס הממ"ג, אמנון מבנימינה, בן 79 ("וארבעה חודשים"), שמספר לי סיפורים מסמרי שיער על נחיתות על עצי הדר או בלב שלוליות ענק ואפילו מזמין אותי לארוחת בוקר אצלו, הזמנה שנאלצתי לדחות.



טראק
לוגבוק

8.5.10 - סיבוב מעל יוקנעם.

איש לא קפץ על ההזמנה ששמתי בפורום לטוס איתי בשבת, אז יצאתי לטוס לבד. בוקר שבת ליד מגדל הדבורים מול דליה. רוח צפונית קלה ואני מצליח להניף את החופה הפוך מהויליינים. מתארגן להנפה הפוכה, נרתם, ומניע. שוטרים שהזדמנו למקום עם הניידת עוצרים לראות את ההצגה ואיתם כמה רוכבי סוסים. לרוח לעומת זאת תכניות משלה והיא דועכת לגמרי. שק הרוח שמוט כמו סמרטוט ואני עם מנוע מונע על הגב מחכה ומחכה ולבסוף מבין שהנפה הפוכה כבר לא תהיה היום. אוף.
מכבה, מתיר ומתארגן להנפה קדמית. הקהל המאוכזב שלי התפזר כבר.
מניף קדמית לכוון מערב על רוח אפסית, רץ ריצה ארוכה במיוחד וממריא ב8:20.
טס מעל בתי הספר לכוון הלולים של רמת השופט ולתוך נחל השופט, שומר גובה כי האוויר לא כל כך שקט. טס לאורך הנחל דרך עמק השלום ומשם לשכונות הדרומית של יוקנעם. מתקרב לבית שלנו ומזהה את שחר שיצאה עם שיר לראות אותי. אני מנופף להם בתנועות גדולות אבל שחר אומרת שהם לא הבחינו בזה. נחמד להסתובב מעל העיר ולזהות מקומות ורחובות. אני פחות היסטרי מלטוס כאן לעומת הפעם הקודמת -שומר גובה ונמנע מלהתרחק פנימה לתוך השטח הבנוי כדי שאוכל לנחות בשדות שמסביב במקרה של קאט.
ממשיך משם לאלייקים ורמות מנשה. האוויר באמת מתחיל להתעורר עכשיו - לא ברמה שלא נעים לטוס אבל בהחלט לא מתאים להנמיך. גם הרוח קצת מתחזקת, בערך 10 קמ"ש.
ממשיך לגלעד ולאזור הכפרים של וואדי ערה ומשם פונה חזרה לשדה מול הרוח. האוויר די חי, אני מרגיש קריסונת קטנה מימין. לא ביג דיל. אפשר כבר להבחין בקו של האינברסיה ובאד שעולה מעמק יזרעאל. האוויר טיפה יותר נושכני ככל שאני מנמיך מתחת לאינברסיה.
מגיע בחזרה לשדה. לא נראה שהרוח בפני הקרקע החליטה מה היא רוצה מעצמה אבל מחליט בסוף לנחות לאותו כוון שהמראתי ממנו. נוחת מערבה עם כמעט אפס רוח.
ענן של ברחשים עט עלי כשאני מקפל את הציוד ואני בורח מהשדה כל עוד נפשי בי.

לוגבוק
טראק