קבענו להיות באוויר ב 7, אז הגעתי לשדה הממרים בבית חנניה ב6:30. שי וערן כבר היו שם. עמית, שתיאם והזמין הגיע ב7:10. So much for punctuality.
אני ממריא אחרי תמיר וערן ב7:20 בהנפה קדמית לכוון דרום מזרח, ומסתובב מעל השדה בהמתנה לעמית שי ועומר, מדי פעם חולף נמוך כדי לא להשתעמם.
הם מאד מתעכבים שם למטה. אני רואה אותם מתגודדים סביב המצנח והמנוע של עומר - אולי יש לו איזה תקלה ?
למה הם לא ממריאים בלעדיו ? אני ממשיך להסתובב מעל השדה עד שעמית מסמן לי לצאת. כנראה שהם כבר לא ימריאו.
אחרי שנחתתי נודע לי שעומר נפגע בברך בזמן ההמראה.
אני יוצא ומצטרף לערן ותמיר שחגו צפונית לשדה ואו יוצאים ביחד צפונה כשאני מוביל במסלול הכבר די מוכר מעל בריכות הדגים, פסי הרכבת ומחלף זיכרון עד חוף דור. ערן נטש אותנו כבר כשהגעתי לחוף - אולי מפני שהיה קצר בדלק. תמיר נשרך מאחורי. אני מצפין מעט מעבר לחוף דור ויכול כבר להבחין בהבונים. זמן לחזור דרומה.
מעט דרומית לדור אנו פוגשים את שי עם הקארמה הסילונית שלו. אני טס מאחורי שי ותמיר ומצלם אותם במרץ. הם טסים מעט נמוך לטעמי בהתחשב ברוח הגב איתה אנחנו טסים. שי, שטס מהר מאיתנו מתרחק וסמוך לג'יסר א זרקא חוזר לנחיתה.
לי יש חצי מיכל דלק ואני נחוש לשרוף אותו. אני ממשיך דרומה לקיסריה ותמיר אחרי,טסים מעט מערבית לקו המים מעל הים. אמת המים הרומית נראית יפה מאד בשמש הבוקר הנמוכה. עוברים מעל החומה המזרחית של קיסריה - איזה מראה נהדר של הנמל עם צריח המסגד, ההיפודרום והאמפיתאטרון.
זהו - קיסריה נכבשה שנית, אפשר לחזור.
בשדה הרוח כבר התחלפה לצפון מערבית, כ10 קמ"ש. בנסיון הנחיתה הראשון, כמעט לפני הנגיעה אני מרגיש שמשהו לא בסדר - לא יודע לומר מה, מן תחושת בטן שכזאת. משיכה חזקה בברקס וכח מנוע מלא זורקים אותי חזרה לאוויר. אני הולך מסביב ונוחת בלי בעיות מיוחדות ב8:40.
זה היופי בממ"ר ( לעומת מצנח חופשי). כל עוד המנוע עובד ויש דלק, נחיתה היא דבר אופציונלי.
הם מאד מתעכבים שם למטה. אני רואה אותם מתגודדים סביב המצנח והמנוע של עומר - אולי יש לו איזה תקלה ?
למה הם לא ממריאים בלעדיו ? אני ממשיך להסתובב מעל השדה עד שעמית מסמן לי לצאת. כנראה שהם כבר לא ימריאו.
אחרי שנחתתי נודע לי שעומר נפגע בברך בזמן ההמראה.
אני יוצא ומצטרף לערן ותמיר שחגו צפונית לשדה ואו יוצאים ביחד צפונה כשאני מוביל במסלול הכבר די מוכר מעל בריכות הדגים, פסי הרכבת ומחלף זיכרון עד חוף דור. ערן נטש אותנו כבר כשהגעתי לחוף - אולי מפני שהיה קצר בדלק. תמיר נשרך מאחורי. אני מצפין מעט מעבר לחוף דור ויכול כבר להבחין בהבונים. זמן לחזור דרומה.
מעט דרומית לדור אנו פוגשים את שי עם הקארמה הסילונית שלו. אני טס מאחורי שי ותמיר ומצלם אותם במרץ. הם טסים מעט נמוך לטעמי בהתחשב ברוח הגב איתה אנחנו טסים. שי, שטס מהר מאיתנו מתרחק וסמוך לג'יסר א זרקא חוזר לנחיתה.
לי יש חצי מיכל דלק ואני נחוש לשרוף אותו. אני ממשיך דרומה לקיסריה ותמיר אחרי,טסים מעט מערבית לקו המים מעל הים. אמת המים הרומית נראית יפה מאד בשמש הבוקר הנמוכה. עוברים מעל החומה המזרחית של קיסריה - איזה מראה נהדר של הנמל עם צריח המסגד, ההיפודרום והאמפיתאטרון.
זהו - קיסריה נכבשה שנית, אפשר לחזור.
בשדה הרוח כבר התחלפה לצפון מערבית, כ10 קמ"ש. בנסיון הנחיתה הראשון, כמעט לפני הנגיעה אני מרגיש שמשהו לא בסדר - לא יודע לומר מה, מן תחושת בטן שכזאת. משיכה חזקה בברקס וכח מנוע מלא זורקים אותי חזרה לאוויר. אני הולך מסביב ונוחת בלי בעיות מיוחדות ב8:40.
זה היופי בממ"ר ( לעומת מצנח חופשי). כל עוד המנוע עובד ויש דלק, נחיתה היא דבר אופציונלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה