אחרי הרבה דחיות נסענו סוף סוף למצדה. עמוס לקח את טדי ואותי עם הרכב הענק שלו ונהג כל הדרך לחניון המערבי של מצדה. בצומת שוקת פגשנו את אמיר ואילן ומשם נסענו בשיירה. הגענו לחניון בשמונה בערב. חושך, ורק שומר בדואי שלא ממש יודע מה לעשות איתנו.
הצלחתנו להתמקם במאהל לאכול משהו וללכת לישון בציפיה למחר, לא ממש יודעים מאיפה נמריא.
יצאנו ב6:30 עדיין מתלבטים מאיפה להמריא - חולפים על כפר הנוקדים ואמיר מציע לנסות את מגרש החניה. נראה טוב אבל הרוח חזקה משהו. ב7:30 נראה היה שהרוח נחלשת.
אני ממריא ראשון ומחכה באוויר כ20 דקות שכולם יעלו.
יוצאים לכוון מצדה מעל נוף מדברי נהדר. טסים גבוה כדי להתרחק מהרוטורים שמיצרת הרוח על הגבעות והואדיות שלמטה ועם עין על הכביש ומקומות נחיתה אפשריים. האוויר לא ממש שקט והרוח באזור ה20 קמ"ש פלוס.
ואז מגיעים למצדה. אין מילים לתאר. הנוף באמת עוצר נשימה. טוב שיש תמונות.
אמיר ואילן ממשיכים לכוון ים המלח אבל אני מחליט לחזור - לא כל כך נוח לי באוויר ואני צופה אוויר מבולגן ליד ים המלח עם הרוח הצפון מערבית.
מתקדם מאד לאט חזרה - הGPS נכבה ומסרב להתעורר אז אני לא יודע מה המהירות האמיתית אבל זה מרגיש איטי מאד. נוסף לכל, נסחפתי דרומה והתרחקתי מהכביש ואני מתקשה לחזור אליו.
האוויר עכשיו כבר די מחותחת - אני במצב ריפלקס מלא והחופה מתמודדת יפה.
מגיע גבוה לכפר הנוקדים, לוקח נצח להנמיך ונוחת ליד עמוס וטדי שהגיעו לפני.
אמיר ואילן חוזרים. מצטלמים עם המנועים ליד הגמלים בחניון, אוכלים ארוחת בוקר בכפר ויוצאים לדרך המאד ארוכה הביתה.
צילומים של טדי
צילומים של עמוס
סרטון של אילן.
סרטון של עמוס.
טראק
לוגבוק
