שלו ואני קמים בחמש ויוצאים בחמש וחצי לרוחמה, לטיסה לזכרו של ג'ימי קדושים ושבירת שיא ישראלי במספר ממ"רים באוויר בו זמנית.
הרוח משנה כוון כשאני מתארגן אבל אני מתעקש לנסות להמריא ברוח צד וכמובן שזה לא הולך.
מתארגן שוב מול הרוח הדרום מזרחית האפסית, מניף קדמית עם הטראסט וממריא בקלות, ראשון לאוויר.
רונדלים מעל השדה בהמתנה לשאר שיעלו. בערך ב8:15 שוקי מודיע שיוצאים למסלול שנקבע מראש: שמורת פורה, בתרונות רוחמה, חוות שקמים וחזרה לשדה.
אין כבר כלניות אבל הנוף עוצר נשימה, ירוק, ובעל קימורים עדינים של גבעות נמוכות וואדיות.
אין מילים - אבל בשביל זה יש תמונות.
אנחנו המון ממ"רים באוויר והקשר מלא דיבורים - חלקם מועילים יותר כמו התראות מפני קווי מתח או טרייק שמתקרב מצפון, וחלקם סתם קשקושים.
עם הפניה מפורה לכוון רוחמה אני מתחיל להבחין בקור. בהחלט קר. מאד. הידים שלי רועדות על הברקסים.
אבל ממשיכים לטוס כמתוכנן עד לקברה של לילי שרון ומשם בחזרה לשדה.
בהתארגנות לנחיתה אני קולט את שחר והילדים ואנחנו מחליפים נפנופים.
נכנס לנחיתה קפוא כולי, מבצע פלייר קצת מוקדם מדי ונוחת לא מאד יפה אבל בסדר.
אחרי ארוחת הבוקר אורי ושוקי אוספים את כולם לאוהל. נישאים דברים לזכרו של ג'ימי ומחולקות תעודות השתתפות - היינו 31 ממ"רים באוויר. השיא נשבר.
וזהו. מתקפלים מהמנחת.
טיול קצר עם המשפחה בבתרונות והביתה.
